אגרה בשליטת המכס 

רקע

לאחרונה (4.7.23), קבע בית המשפט, כי כאשר יבואן מגיש תביעה נגד המכס לביטול גרעון, עליו לשלם אגרת בית משפט של 2.5% מסכום הגרעון, ולא אגרה Fixed של כמה מאות ש"ח, כאילו מדובר בתביעה לסעד הצהרתי (1). 

אף שמדובר בעניין טכני יחסית, מדובר בהחלטה הפוגעת ביבואנים ומקשה את דרכם לבית המשפט. קיימת גם החלטה ישנה שהלכה בכיוון אחר, ומעניין יהיה לעקוב אחרי התפתחות ההלכה. 

מה היה סיפור המקרה?

שתי חברות הגישו תביעה נגד רשות המכס, בגין הודעת חיוב רטרואקטיבית (גרעון) בסך כולל של כ-380,000 ש"ח. 

לא צוין בהחלטה בגין מה הגרעון, אך ניתן להניח לפי זהות החברות, שמדובר בעניין הקשור ליבוא של רכב.

החברות לא שילמו את הגרעון, ולכן טענו שהסעד המבוקש בתביעה אינו השבת כסף, אלא סעד הצהרתי על ביטול הודעת החיוב.

החברות שילמו אגרה לפי סעד הצהרתי, אגרה של כמה מאות ש"ח (כ-700 ש"ח).

חשוב להסביר כי על פי הדין, כשמדובר בתביעה להשבה כספית, אגרת בית המשפט היא בשיעור של 2.5% מסכום התביעה, ובמקרה הזה, 380,000 ש"ח * 2.5% = כ- 9,500 ש"ח. 

וכשמדובר בתביעה לסעד הצהרתי - למשל, הקובע כי פעולה של המכס תבוטל, אגרת בית המשפט אינה מחושבת מסכום התביעה אלא היא Fixed, כמה מאות ש"ח, כ-700 ש"ח בבית משפט שלום, וכ-1,200 ש"ח בבית משפט מחוזי, ללא תלות בסכום התביעה (2). 

במקרה זה, טענה רשות המכס, אם מדובר בתביעה לביטול גרעון של 380,000 ש"ח, יש להתייחס לכך כתביעה כספית והאגרה צריכה להיות גבוהה יותר, כ-9,500 ש"ח ולא 700 ש"ח.

מה פסק בית המשפט?

בית המשפט קיבל את טענת רשות המכס, וקבע: מאחר ומדובר בגרעון בסכום ידוע (380,000 ש"ח), והיבואנים מבקשים לבטלו, בעצם מדובר בתביעה כספית בסכום  זה, על כן, האגרה צריכה להיות 2.5% מסכום התביעה. 

בית המשפט דחה את טענת היבואנים שמדובר בתביעה לסעד הצהרתי על ביטול הגרעון. 

על כן, הורה בית המשפט ליבואנים להשלים את אגרת בית המשפט שאחרת לא תידון תביעתם.

מה ניתן להעיר על ההחלטה?

אף שמדובר בעניין טכני יחסית, מדובר בהחלטה הפוגעת ביבואנים ומקשה את דרכם לבית המשפט. 

ההחלטה קובעת למעשה, שברגע שרשות המכס דורשת גרעון רטרואקטיבי מיבואן, כאשר יש לה סמכות לעשות זאת עד 5 שנים לאחור, סכום אגרת בית המשפט שישולם יהיה 2.5% מהגרעון. גרעון כולל בדרך כלל סכום קרן (מכס, מס קניה אם יש, מע"מ), ריבית הצמדה וקנסות פיגורים. גרעון יכול להגיע גם לסכום גבוה של כמה מליוני ש"ח.

לעומת זאת, אם בית המשפט היה קובע שסכום הגרעון לא רלוונטי, ותשולם אגרה של 700 ש"ח בכל פנייה לבית משפט, הדבר היה מעודד יבואנים לערער על החלטות מכס, במקרים המתאימים.

בשנת 2007 הגיע לבית המשפט מקרה מאד דומה, אך ההחלטה הייתה הפוכה- לטובת היבואן (3). 

באותו המקרה, דרש בית המכס גרעון של 3 מיליון ש"ח מיבואן של מוצרי דגים, פירות ים ויינות. החברה פנתה לבית המשפט, ושילמה אגרה Fixed לפי סעד הצהרתי. 

בית המכס טען שמדובר בתביעה כספית בסכום הגרעון, ועל כן יש לשלם אגרה של 75,000 ש"ח, המהווה 2.5% מסכום הגרעון.

בית המשפט דחה את טענת המכס, וקבע כי הכבדה בעניין האגרה תחסום את דרכו של היבואן לבית המשפט: 

"יש קשר בין זכותו של החייב במס לממש את זכות ההתדיינות מבלי שיחויב בתשלום מלוא המס, לבין נושא האגרה. כפי שתשלום מלוא המס על פי דרישת הגרעון פוגע בזכות היסוד של הגישה לערכאות, כך גם החובה לשלם אגרה שסכומה נגזר מסכום דרישת הגרעון". 

על כן, באותו המקרה, נקבע שתביעה לביטול גרעון אינה כספית, והאגרה אינה תלויה בסכום הגרעון.

הפניות:

(1) ת"א (שלום ראשון לציון) 1146-07-22 ל.ט. דרים קארס ייעוץ בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל מנהל מכס מרכז ואח', החלטה מיום 4.7.23, כבוד הרשמת הבכירה דליה אסטרייכר. לא צוינו שמות ב"כ הצדדים. היבואנים רשאים לנסות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.

(2) סעיף 3(1) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007.  

(3) ת.א. (מחוזי חיפה) 1162/06 בש"א 319/07 מעדני ים (סי פוד) אטלנטיק בע"מ נ' מדינת ישראל רשות המסים (22.10.07).